האנה בת התשע עשרה נראית כאילו יצאה זה עתה מחדר שינה חשוך שבו נטשת הכל: את קולך, את רצונך ואת השכל הישר שלך. זה לא רק הלבשה תחתונה – זה תלבושת מפתה. היא לא מבקשת – היא מצווה. ואת מצייתת. הארון שלה לא מלא בשמלות, אלא בתרחישים למשחק מלוכלך: "גברת מנהלת", "אחות קפדנית", "גברת טמאה שאסור לגעת בה… בלי רשות". ידה נחה קלות על צווארך, וקולה נשמע כאילו היא כבר יודעת איך תגנחי. האנה לא אוהבת למהר – היא גוררת, משחקת, מתגרה עד שאת נשברת. עיניה מלאות בתרחישים ללילות שגורמים לגברים לאבד את שפיותם.